הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גלמן ואח' - פסקדין

פסק דין

התביעה ייסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה נשוא התביעה. בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב: משאית התובעת ומכונית פרטית בה נהג הנתבע 1. כל אחד מהצדדים טוען שהצד האחר סטה לנתיב נסיעתו, וגרם לתאונה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים, ובוחן תנועה שהגיש חוות דעת מומחה מטעם התובעת.

בחינת העדויות מעלה שאין מחלוקת לגבי מרבית העובדות: מוסכם שעובר לתאונה נסעו שני הרכבים זה לצד זה הפרטית בנתיב הימני והמשאית בנתיב משמאל לה; שכתוצאה מהתאונה נפגעה חזית המשאית בצידה הימני ובצידה השמאלי; שהמכונית הפרטית נפגעה לאורך צידה השמאלי (נ/5); ושבסיום התאונה המכונית הפרטית נעצרה כשהיא מאונכת למשאית ובמרחק של כמטר לפניה, כשחזית הרכב הפרטי מופנית שמאלה לעבר גדר חייה המצויה בצד השמאלי של הכביש.

המחלוקת מתמקדת בגורם לתאונה: סטיית המשאית או סטיית הפרטית. לעניינה של מחלוקת זו העיד מומחה התובעת שאין כל אפשרות שהתאונה אירעה כתוצאה מסטיית המשאית, ולדעתו אם כך היה, מהלך התאונה היה שונה. בחנתי את העדויות והמסמכים, ואני סבורה שעל פי מאזן ההסתברויות, הוכיחה התובעת גרסתה.

שני הנהגים היו איתנים בעדותם, וכל אחד טען שהנהג האחר סטה לנתיב בו נסע. נהג המשאית העיד שהוא לא ראה את הפרטית עד לרגע הפגיעה, הוא נהג את המשאית בנתיב השמאלי שבכביש ולפתע הרגיש חבטה חזקה בצידה הקדמי ימני של המשאית, ולאחר מכן חבטה נוספת בצידה הקדמי שמאלי של המשאית. לא היתה לו כל סיבה לסטות ימינה מאחר והוא התכוון לפנות שמאלה בהמשך הדרך. לאחר התאונה נהג הרכב הפרטי אמר לו שהוא התכוון לפנות שמאלה ברמזור, ועל כן פנה שמאלה. נהג הפרטית העיד שבעת נסיעה בנתיב ימני בכביש הוא הרגיש לפתע פגיעה קלה בצד השמאלי אחורי של הרכב בעקבותיה הסתחרר הרכב, נפגע פעם נוספת ולבסוף נעצר במאונך לכביש ולפני המשאית. לא היתה לו כל סיבה לפנות שמאלה, הוא אמור היה להמשיך בנסיעה ישרה לכיוון בסיס צבאי בו שרת ואשר מצוי בהמשך הדרך. גרסאות שני הנהגים, על פניהן, הן סבירות.

אלא שמומחה התובעת העיד שעל פי מיקומי הנזק ואופן התרחשות התאונה, לא יתכן שהמשאית סטתה ימינה ופגעה ברכב הפרטי. לדבריו הנזקים שנגרמו בשני הרכבים הם הראייה הטובה ביותר, והם עצמם מספרים את סיפור התאונה. המומחה הבהיר שגם אם נהג המשאית לא ראה כיצד נגרמה הפגיעה אלא רק הרגיש מכה, ניתן להגיע למסקנה ברורה שהרכב הפרטי הוא שסטה שמאלה, נפגע בצידו השמאלי אחורי, פגיעה זו גרמה לשרשרת פעולות, החלק האחורי של הרכב "נזרק" קדימה לכיוון הנסיעה, החלק הקדמי "נזרק" לאחור לעבר החזית הקדמית שמאלית של המשאית, ולאחר מכן הרכב נעצר בצורה מאונכת לכביש כשחזיתו מופנית שמאלה. מאידך אם המשאית היא זו שהיתה סוטה ימינה, הרכב הפרטי חייב היה ל"היזרק" ימינה, והוא לא יכול היה להיעצר בתום התאונה כשהוא מאונך למשאית וחזיתו מופנית שמאלה.

הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית, ובנסיבות אלו לא נסתרה חוות דעתו של מומחה התובעת. לפיכך, ועל פי מאזן ההסתברויות, הוכיחה התובעת גרסתה. אוסיף כי נהג הנתבעים הדגים באולם בית המשפט את התאונה ולפי ההדגמה רכבו הוא שסטה שמאלה.

לאור האמור אני מעדיפה את גרסת התובעת וקובעת שהתאונה אירעה כתוצאה מסטיית רכב הנתבעים לנתיב נסיעת משאית התובעת. על כן האחריות לתאונה רובצת במלואה על נהג הנתבעים. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 12,661 ₪ צמוד מיום 21.06.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: